ה-7 באוקטובר והדרקונים של המדינה

 במאמר זה אנסה לנתח את הדרקונים של מדינת ישראל, ואיך הפרשנות שלהם הובילה גם לאסון שפקד אותנו בשמחת תורה? מה נוכל ללמוד מהם? איך שבתאי היושב במרכזם מציע פתרון למצבנו העגום? מה רוצה מאיתנו פלוטו, שגם הוא במרכזם ושניהם יחד מהווים כוכבי מפתח? מה אומרים המזלות והבתים של הדרקונים ואיך הם משקפים את אופייה של מדינתנו הזעירה, החוזרת ונלחמת על נפשה באומץ וגבורה בלתי אפשריים?

מיקומים

כמו שרואים בתרשים, זנב הדרקון נמצא בעקרב בית 1 -- ראש הדרקון בשור בית 7. הציר כולו תומך בשמש, הנמצאת בשור בית 8.

ציר שור-עקרב וציר 1-7 -- שני הצירים הראשונים. הישרדותיים, חזקים, תאבי חיים. מייצגים היטב מדינה חדשה-ישנה המבקשת לשוב ולחיות במולדתה. אבל מה שמסבך את העניינים הם שבתאי ופלוטו, כוכבי קארמה רציניים וכבדים, הנמצאים במרכזם ויוצרים סקוויר לכל אחד מהם.

נפרק תחילה כל פרמטר לגופו, ובסוף נשלב הכל ביחד.

1. הציר מעקרב אל שור – מסמל פדות והתחדשות. ממוות לחיים, מעקירה לבנייה, מגלות לארץ מולדת. העם היהודי, עם ששורשיו נטועים בעידן השור, העידן של משה ומצרים העתיקה, הקים את מדינתו עם שמש בשור וראש דרקון בשור. כל כך יפה, כל כך קוסמי. שור הוא כוח החיים העקשן המנצח, בסופו של דבר, את המדבר העקרבי. 

2. הזנב בעקרב (תומך בשמש בבית 8) מסמל, בהיבט הקשה שלו, את האובדנים, הסבל, הפרעות, הגירוש והמחסור לאורך כל ההיסטוריה היהודית. אבל בהיבט חיובי הוא מסמל את הנשמה היהודית הגדולה, את המִרבץ העשיר של זכרונות, עומק, מיסטיקה ועשייה רוחנית, ממנו העם שואב את ייחודו ואת כוחו. ואילו מיקום הראש בשור (מחוזק בשמש בשור) מצביע על כוונת המשורר – לאבטח קודם כל את הקיום. לתת לעם הזה, שדורות על דורות חי בגלות, טריטוריה בה ימצא מנוחה לכף רגלו. עֵם-הסֵפֶר, עם של סוחרים ואנשי רוח, הקים את מדינתו על אידיאל שוֹרי של חקלאות והתיישבות, קיבוצים והתנחלויות.

3. ציר הבתים של הדרקונים, 1-7, ציר העימות. ברור. משקף את המלחמה המתמשכת בה נתונה ישראל, מלחמה הנמשכת מראשית הקמתה ואין רואים את הסוף. תרבות וֶנוסית במובהק (היהודים עם שורי ותורתו מאזנאית) מתמודדת מול תרבות מרסיָאלית במובהק (המוסלמים עם עקרבי שתורתו טלאית). שתי תרבויות הקשורות זו לזו עוד מימי ישמעאל ויצחק, עשיו ויעקב, ועדיין לא מצאו את הדרך לשיתוף פעולה הרמוני ביניהן. ציר 1-7, ציר של אהבה ואיבה. אנחנו מנסים באהבה -- ומתאכזבים פעם ועוד פעם. הם מנסים באיבה -- ומתאכזבים פעם ועוד פעם. אין כמדינת ישראל מדינה רודפת שלום, ואין כמותה עומדת שוב ושוב מול גלי שׂטנה בלתי פוסקים -- גם בתוכה עצמה, גם משכניה מסביב. עצוב. טרגי. כואב. לא מובן.

4. הזנב ב-1 מסמל את מה שהוכח אלפי שנים – היכולת שבנו להישאר נאמנים לעצמנו בתנאים הקשים ביותר, ואף למות על קידוש השם. הראש ב-7 (תומך באופק במאזניים) מדבר על השאיפה לתרבות, ספרות וחיי רוח. ובעיקר, מסמל את הצורך החוזר שיש בנו -- להיות כמו כולם. להיות עם ככל העמים (שאיפה שהוצהרה בגלוי בכתביו של הרצל). הזנב בעקרב בית 1 מבקש להיות נאמן לייחודו. הראש בשור בית 7 מבקש שקט. להתבולל. עזבו אותי מלהיות מיוחד.

הצורך הסותר הזה מהווה דילמה בסיסית של המדינה. הציר כולו, שור-עקרב 1-7 מספר את רוב הסיפור: עימותים חריפים, פנימיים וחיצוניים (1-7), המעלים שוב ושוב את שאלת הערכים לפיהם אנו חיים (שור-עקרב). לפי מה נכון לנו לחיות -- ערכים יהודיים? דתיים? רוחניים? אזרחיים? פרקטיים? משפטיים? הישרדותיים? כל אחד בתורו רוצה את הכתר לעצמו. ומכיוון שהאופק שלנו במאזניים והשמש שלנו שור -- שניהם וֶנוס -- כל צד מתעקש שרק הוא, ורק רק הוא, צודק וכל השאר טועים.

מדינה מאזנאית, כולה ניגודים

1 - השקפת עולם שהיא גם תורנית גם חילונית: אוראנוס וונוס בבית 9 (השקפת עולם). מייצגים פילוסופיה מודרנית שעיקרה זכויות אדם וחיבה לכל הקשור בבתי משפט. מצד שני יופיטר בבית 3 מדבר על חינוך לאמונה. חילונים ודתיים. חשיבה אמונית-הוליסטית חזקה מול חשיבה אתיאסיטית-אזרחית חזקה לא פחות. את התוצאות הקשות של הניגודיות החריפה הזו ראינו במה שנקרא אז "המחאה", ואיך תיכף אחריה קיבלנו בבטן את ה-7 באוקטובר.

2 - ביטחון מופרז כנגד וותרנות וצורך לרֵצות:  למדינה הזו יש אֶגו חזק, ביטחון עצמי וגאווה בריאה (מרס באריה בית 11) שמשום מה מתפתחת פה ליהירות עיוורת. ("אתה בחרתנו?"). מול היהירות יש וותרנות וחנפנות בלתי נסבלת. רואים את זה במיקום של וֶנוס, השליטה הבלתי מעורערת של המפה, הנמצאת בסרטן-9: טוב-לב ונטייה לא נגמרת לאשליות ודימיונות. ביחד עם האופק במאזניים - צורך אינסופי לרצות. רואים את זה עכשיו כל כך ברור! היהירות העיוורת שלנו הובילה לשתי מלחמות קשות ומקיפות: מלחמת יום כיפור ב-1973 -- ושידור חוזר שלה, מצמרר בדיוק שלו, ב-7 לאוקטובר 2023. חמישים שנה ולא למדנו כלום?

היהירות המסמאת שסתמה לתצפיתניות שלנו את הפה. גרפיטי שצילמתי בדרום תל-אביב.

(צוייר בידי קבוצת אמנים הנקראת גרפיטיול)

(בסוגריים אצא לרגע מלימוד הדרקונים אל דעה אישית שכואבת לי כל כך שאני מוכרחה לבטא אותה. המאזניים הזה שיש לנו באופק של המדינה, מחוזק בצורך האינסופי לרֵצות את כולם שיש לשליטת המפה בסרטן, עולה לנו בכך שאיננו מצליחים להגיע להכרעה. לא רק במלחמה הזו שעדיין נמשכת -- באף מלחמה מכל המלחמות הרבות שעברנו. 8 מלחמות קשות שלא אנחנו פתחנו בהן, אפילו לא פעם אחת. הותקפנו, ונתנו דם יקר יקר, ניצחנו, וכמו כל מנצח במלחמה קיבלנו קצת שטחים שנתנו לנו יותר ביטחון צבאי ויותר מותניים ויותר שטח מפורז -- אבל מה אנחנו עושים? עומדים ומחֵזרים ומתחנפים למוּבס התוקפן ולכולם, ומציעים להחזיר לתוקפים את פירות המלחמה שלא אנו בחרנו בה, רק כדי שהעולם יגיד שאנחנו ילדים טובים או לשמוע הבטחות חסרות ערך שאינן שוות את הנייר שהן כתובות עליו. אז למה שלא ימשיכו להתקיף אותנו עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם? הם יתקיפו, אנחנו ננצח, ואחר כך נחזיר להם את פירות הניצחון ונכאב את מתינו ופצועינו כאילו כלום לא קרה. אחלה דיל. )

טוב, אמרתי את שלי. עכשיו אצא ממֶגי ואחזור למורָה לאסטרולוגיה.

3 - ניגוד שלישי עולה משני כוכבי המפתח פלוטו ושבתאי בבית 10. שבתאי דורש מדינת צדק, דורש חוק וסדר נראה לעין. פלוטו דורש צדק פנימי, נאמנות עצמית מוחלטת. בלי זיופים, פשרות, בלי כאילו. שני אלה בבית 10 נותנים לנו כוח עמידות ואומץ פנטסטי המתמשכים מראשית קיומנו פה. ושניהם יוצרים סקווירים לראש ולזנב. שני כוכבי קארמה הכי בלתי סלחניים שיש, הכי מחמירים, הכי לא מתפשרים -- מהווים כוכבי מפתח להתפתחות ואיזון במפה הזו.

 מתי שמעתי פעם אחרונה את הביטוי "אתה בחרתנו"? נראה שיש לו מחיר לא קטן, לאתה בחרתנו הזה.  

מאחר והם כוכבי מפתח הם מסמלים גם את אבני הנגף איתם אנו מתמודדים -- גם

מסמנים את הדרך לפתרון וגאולה.

פלוטו ככוכב מפתח

פלוטו שליט עקרב מחזיר אותנו אל הזנב ולא מאפשר להתרכז בראש. מכריח לתת את הנשמה פעם ועוד פעם. פלוטו כמוקד לציר ביחד עם זנב הדרקון בעקרב והשמש ב-8 – שלושתם אומרים אותו דבר: הרס והתחדשות. שלושתם שבים ומעמידים אותנו במבחנים קשים מנשוא המביאים אותנו עד קצה גבול היכולת.

ומה שהכי קשה פה זה האבסורד שהם מייצגים, משום שהם מנוגדים לחלוטין לאופק ולא מתואמים עם ונוס. שלושתם רוצים טוטליות, הכרעה חד-משמעית. לחתוך, פעם אחת ולתמיד. אבל האופק במאזניים -(ביחד עם שליטת המדינה בסרטן-9) - הם רוצים דווקא לא להחליט. להתלבט עוד קצת ועוד קצת. לחפש פשרה כזו או פשרה כזו, להתעסק בדיבורים על דיבורים על דיבורים ולחפש דרכים בלתי הגיוניות איך לרֵצות את כל הצדדים.

פעם ועוד פעם פלוטו דוחף אותנו לקצה – מאזניים לא מאפשר לסגור עניינים. 

הנה כך, אבן הנגף הראשונה היא פלוטו. איך להתמודד עם כוח -- גם הכוח שלנו, גם כוח המופנה נגדנו. פלוטו פה מסמל גישה פטליסטית ומצבי קיצון, דרישה להקרבה ומיצוי עצמי. ואילו הפתרון שהוא מציע – להתחבר לאמת שלנו וליצור סוף סוף הכרעה חד-משמעית. להציל את עצמנו לפני שנציל אחרים.

סאטורן ככוכב מפתח --

יש מצב שדווקא הוא יכול להביא את הפתרון הגואל. כאבן נגף הוא מייצג קושי לשנות דברים, חזרה על טעויות העבר והיצמדות לחוק היבש. כן. אבל הפתרון ההגיוני שהוא מציע יכול להיות מעשי משום שסאטורן הנעלה במאזניים יכול לעבוד טוב עם הוֶנוס החזקה שלנו.

מהי האמירה השבתאית? להתיישר לפי חוקים ברורים של עשה ואל-תעשה. סאטורן הוא טיפוס ריאלי. מה שהוא אומר זה ככה – מה שעובד, להמשיך. מה שלא עובד, להשליך. אם הילד חולה, אם המדינה חולה, משהו אנחנו עושים לא בסדר. סאטורן זה לא יופיטר. הוא אומר לעבוד לפי מה שיש, לא לפי מה שהיינו רוצים שיהיה. נראה שכוכב תובעני זה, דווקא הוא שיוכל לאחד בין הפער הבלתי אפשרי שבין פלוטו לבין האופק, שבין ונוס בסרטן-9 למרס באריה-11, בין הניגודיות הכפולה של הצירים. 

אם הפתרון של פלוטו הוא הכרעה טוטלית וחד-משמעית,  הפתרון של סאטורן הוא היערכות מציאותית ונטולת אשליות. להגדיר קווים אדומים ולהישאר נאמנים להם, לא להזיז אותם קדימה ואחורה או שמאלה וימינה כל הזמן. להיות חזקים. אמינים. לעמוד במילה. להשתמש בצורה אחראית בכוח שיש לנו ולשמור עליו. להיות מוסריים לא בהתאמה למי שצועק יותר חזק, אלא לחבר את החוק היבש עם מוסריות פנימית. גם צדק של החוק -- סאטורן. גם צדק פנימי -- פלוטו.

אם שני אלה נקבעו עבורנו ברום שמיים של המדינה ובמרכז הדרקונים -- אולי נכון לנו להקשיב להם?

סיכום של הכל

מיקומי הדרקונים ביחד שני כוכבי המפתח שלהם דורשים איזון בלתי אפשרי. לאזן בין מודרני למסורתי, בין חוק תורני וחוק אזרחי. לשמור על זכויות האחר אבל לא להתאבד. להיות מוכנים בכל רגע ללחימה טוטלית אבל לא להפסיק להושיט יד לשלום. להיות ברורים, חזקים וחד-משמעיים אבל גם פשרנים ורכים. להיות עם ככל העמים אבל בשום פנים לא לאבד את ייחודנו. מה פלא שאנחנו משתגעים פה?

כרגע אנחנו מתנדנדים בין להעתיק ולאמץ כל דבר אמריקאי – ועדיין להכריז שאנחנו מיוחדים מאין כמונו. עושים הכל להגן על המדינה ולהיות חזקים, אבל מדברים פשרנות וכניעה וחנפנות בבוקר שלמחרת הניצחון שהושג בדם. נדרשים להכריע במלחמה אחרי מלחמה -- וחוזרים ומהססים ומתלבטים ולא מסוגלים להחליט. רוצים לחיות במדינה הזאת אבל מוותרים על אלה שנתנו לה את חייהם.

וכל אחד ואחת שחיים פה -- כולל אני -- חושבים שהם יודעים הכי טוב מה נכון. עם וֶנוסי, לכל שניים שלוש דעות.

אנחנו תקועים פה באין מוצא במאזניים, וכל שאר המפה בקושי נושמת.

אנחנו לא מכבדים את דרישות שבתאי, גם לא שומרים על הטריטוריה שלנו כמו שור. מתכחשים בעקביות לבית 1 ושוב ושוב פוחדים מהכרעה פלוטונית חד-משמעית. הגורל של המדינה הזו, אשר מתכננת ובונה ואז הורסת בעצמה את פועל ידיה, נלחמת עד טיפת הדם האחרונה שלה ואחרי שעה ורבע מתיישבת ומוסרת את פירות ניצחונותיה תמורת הבטחת שלום ריקה מתוכן. ככה אנחנו מתנהלים כבר 75 שנה ואין אור בקצה המנהרה. 

אנחנו רואים איך המפה ביחד עם הדרקונים האלה שלה, משקפים גם את הקושי הבלתי נסבל של העם היהודי במדינתו המתחדשת, גם את הדרישה להיות אור לגויים, אות ומופת של חוק וצדק, מסירות וגבורה. לא יודעת אם יש עוד איזשהו עם בעולם, אם יש עוד איזושהי מפה של עם בעולם שדורשת ממנו כל כך הרבה מבחינה מוסרית, רוחנית, מעשית, משפטית, אֶתית, צבאית, קיומית, התפתחותית. אבל אנחנו מסתובבים בעולם כבר כמה אלפי שנים וטוענים כי נבחרנו למשהו. אולי נבחרנו להציג התנהגות נאצלת ומאמץ התפתחותי שהם קצת יותר מהממוצע המקובל בין העמים.

לא נותר לי אלא להתפלל בלב כואב כי מדינת ישראל, זעירה ועיקשת שבריאתה בסימן וֶנוס – בסופו של דבר כן תשרוד ותמשיך להתקיים למרות הכל. תצליח איכשהו למצוא איזון בין כל הניגודים האלה, גם אם דרכה לשם רצופה תהליכים של חיפוש, סולם ערכים משתנה, מבחנים קשים ומאבקים מתמשכים. אמן. נראה שיש כוח קוסמי, שיש מישהו שם למעלה שרוצה שנמשיך להתקיים. עליו אני סומכת שישמור עלינו וינחה אותנו למרות השטויות שאנחנו עושים וחוזרים ועושים, ביחד עם מעשי הגבורה והתבונה הנפלאים שלנו.

מגי אדם, נובמבר 2023