הירח ואוראנוס Uranus and the Moon

אוראנוס מכוון להבהרת האני. גיבוש הפרסונה. ירח קשור בהתהוות הזהות. כשהם מתחברים ביניהם השאלה 'מי אני' מלווה את האדם כל ימיו. אדם זקוק להגדרה מיוחדת משלו משום שהדרך של חיקוי או השתייכות טבעית לשבט אינה עובדת בשבילו. והרבה פעמים השוני הוא שמודגש, החריגה מהקו הופכת להיות המרכיב הנוכח בתהליך עיצוב הזהות.

   The Garden, Joan Miro, Youtube

למרות הכאב הנפשי העלול להיגרם מכך, השוני הוא חיוני. משחרר. מאפשר לאדם לחפש דרך ביטוי מקורית משלו, לא מועתקת. וכשהוא מגיע לרגע בו אין לו יותר הצורך להשוות את עצמו לאחרים – אז מתחיל הגיבוש האמיתי. לא השונה ולא הדומה מגדירים אותו יותר כי אם ההתפתחות בדרכו שלו.

דומה הדבר לנער חסידי שחזר בשאלה. בתוך קהילתו הדתית הוא 'השונה', בתוך החברה החילונית הוא 'השונה', וזמן רב תישען זהותו על השוני.

אלא שהניכור, הזרות, המבוכה, הבלבול – אלה יאלצו אותו בסופו של דבר למצוא ולעצב לעצמו זהות משלו, מאחר ואינו יכול להישען על יתרונות החיקוי של גיל רך, גם אינו מכיר את הקודים של עולמו החדש. הגיבוש האמיתי יושג לאחר זמן, כשעוּבדת היותו 'חסיד לשעבר' לא תעלה ולא תוריד יותר. כל החלקים שבו, כל השפות אותן דיבר, הלימודים הישנים והחדשים, הניסיונות, הרעיונות, השונה והדומה – יתגבשו לקראת מובהקות מסויימת ויביאו קבלה עצמית. אוראנוס יימהל בירח והאדם יחוש את השחרור הבא מידיעה פנימית של מי אני ומהו הערך הסגולי שלי. אט אט, באופן שהוא ברובו לא-מודע ומיעוטו מודע, יגלה את ההזדמנות שמציע אוראנוס לכל אחד – לחוש שלם בייחודו בלי קשר לנסיבות ילדותו או אמונתו או מקומו בחברה. שוב אינו זקוק להדגיש את שונותו, יודע מי הוא לעצמו.

יחסי אוראנוס עם הירח שונים לחלוטין מיחסיו עם השמש. אוראנוס ושמש שותפים לציר, מסונכרנים ביניהם. שניהם איתנים ועמידים, זוהרים וקורנים וכל קשר ביניהם, מכל סוג, יספר על אני יצירתי, יודע מה רצונו, מגובש יחסית.

אוראנוס עם הירח זה כבר סיפור אחר. הירח אינו קשור בהתגבשות אלא בזהות המשתנה, לובשת צורה ופושטת צורה מפעם לפעם. הזהות שלי כילדה שונה מזהותי כנערה, הזהות שלי כרווקה שונה מנשואה או אימא, מקצוע או מקום מגורים או אמונה שוב משנים את הזהות. והירח – הוא מעבד הכל. מתרחב ומתכווץ ומאפשר לנו להתאים עצמנו לזהויות המשתנות הללו. כשאוראנוס קשור אליו הרי שמצד אחד הוא מעכב את הגמישות הזו – מצד שני מאפשר לאדם לשמור על איזשהו קו פנימי שאינו נפרד ממנו למרות השינויים החיצוניים. ולא אחת אותה זהות קשורה בתחום עניין מובהק שאדם נותן בו את כל ליבו.

עוד הבדל חשוב הוא הזמן. שמש ואוראנוס נותנים דעתם על העתיד. לשמש איכפת מה תותיר מאחוריה, מה יסמל את העובדה הבסיסית שהייתי פה, ואוראנוס מטבעו מכוּון אל המחר. אולם הירח מלא כולו בחומרי העבר ופתוח למתרחש כרגע. העתיד מאיים, אינו באמת עניינו של הירח. אולם  כשהוא מתחבר אל אוראנוס, ובמיוחד בצמידות או מולות, הרי שעל כורחו הוא כמו מקבל הצצה דרך וילון הזמן, מה שתורם הרבה לחוש הנבואי וכוח הההמצאה שיש בכל חיבורי אוראנוס עם הירח.

אוראנוס בצמידות לירח גם מרקיד את המים גם מקפיא אותם. מעורר קוצר רוח פנימי, תנודות לא צפויות, חוסר סבלנות. האופי העגול והמחבק של הירח עומד בניגוד גמור לאובייקטיביות הקשוחה של אוראנוס. הירח מדביק הכל, אצל אוראנוס כלום לא נדבק. ירח מדבר על תהליכים הקשובים לקצב האישי, אוראנוס מדבר על חיתוך ושבירה מהירים ואין לו שום עניין בקצב אישי. בצמידות ביניהם אוראנוס משתלט על הירח, המוח משתלט על הרגש וכמו מאיץ כל חוויה. אינו מאפשר לתהליכים הכרחיים של קליטה ועיבוד להתקדם בקצב הטבעי שלהם. דבר זה ניכר במיוחד אצל ילדים ומתבטא במבט אובייקטיבי שאינו טבעי לגילם, בצד תחושת חריגות חריפה, בלי קשר לתסריט החיצוני המואשם בתחושה זו.

אלא שתחושה זו של אאוטסיידר היא חיונית ויקרת ערך משום שיוצרת את הדחף לדעת את עצמו ולהתפתח בדרך משלו. תחושת השוני משחררת מדפוסים. בהמשך חייו, ככל שיתגבש סביב התחום או הרעיון או הקבוצה שלו, כך תנשור ממנו תחושת הזרות, כמו קליפה שסיימה את תפקידה.

הפתיח לפרק "הירח ואוראנוס", פרק 11, מרץ 2025