זויות דיסהרמוניות ראשיות

למרות כל ההצהרות, עדיין יש לנו נטייה להתבונן בשלוש הזויות הדיסהרמוניות בעין צרה וחשדנית. על אילו בעיות הן מרמזות? אילו הפסדים, עיכובים או חסימות?  איך נחסוך אותם לאדם?  ממה יש להיזהר?

ולא. כל מי שעוסק באסטרולוגיה מספיק זמן יודע היטב שאין במפה שום דבר שאינו נחוץ, אין בה שום דבר שבא כדי לאמלל אותנו או לפנק אותנו, כדי להעניש או להטיף. כל שיש במפה חיוני לרעיון המרכזי שלה.

חשוב:  אין בכל תורת האסטרולוגיה שום דבר שהוא מראש שלילי כמו שאין בה שום דבר שהוא מראש חיובי. כל שיש בה נענה לחוקים עליונים שאין בהם טוב ואין בהם רע. יש דבר, קיים לעצמו, נייטרלי, חיוני לשלמות המערכת. תורה אובייקטיבית, מגדירה מערך של כוחות המנהל טבע ועולם.

נתבונן תחילה ב-90 ו-180

שתיהן זויות קרדינליות. עוצמתיות, בולטות בשטח. קשורות במאבקים ועימותים, תנועה ושינוי, ישן וחדש. מהם ההבדלים ביניהן?

90 מוּנעת על ידי גורמים פסיכולוגיים, חסכים, רעב, צורך חזק בביטחון. המאבק שלה הוא מול התנאים. נותנת הזדמנות להתקדם, להשפיע, ליצור מבנים מגינים בתוכם נחוש בטוחים.

אבל 180 היא אחרת. מוחצנת, תחרותית, מתעמתת. אינה פורשׂת חסות על אחרים כמו שעושה סקוויר אלא רואה באחֵר שווה כוח, שווה ערך. הדחף שבה אינו שואף ליעד או הישג אלא לאיזון. עניינה של מולות הוא קודם כל איזון. ומאחר ושתיהן קרדינליות, הרי ששתיהן מחדשות. סקוויר מביאה פתרונות לבעיות – מולות מחדשת ומאתגרת את הקיים. בסקוויר יש גבורה, נחישות, אחריות, גישה בוגרת – במולות יש הֶעזה, עירנות רוח, מתח, ראש צעיר. שתיהן מטלטלות את הסירה ואינן מניחות לדברים להישאר כשהיו.

כיוון התנועה

סקוויר מתקדמת באופן ליניארי, מלמטה כלפי מעלה, מתוך הרגש אל היעד, מהעבר אל העתיד. והיה והקו הישר שלה מתעקם בשל בעיות הצצות בדרך, היא פותרת אותן או עוקפת אותן, ושוב חוזרת אל המסלול המטפס שלה.

לעומתה אופוזישן (מולות) מתקדמת בקפיצות גדולות, הלוך וחזור, קדימה-אחורה, התנגדות ושיתוף, פריצה ונסיגה, ושוב התקדמות.

האפיק שלהן

את הסקוויר נוכל לדמות לצינור צר עם כמה אבנים בתוכו שאנו באים ומנסים להזרים דרכו מים. ה'מים' – זוהי החומריות המשותפת של שני הכוכבים השותפים בזוית. באין נכונות למאמץ הרי שהמים בצינור עומדים ומתעפשים, מה שמתבטא בתבוסתנות, רחמים עצמיים ותחושת כישלון. אולם אם אדם מתעקש להוסיף מים ומגביר לחצו על הצינור, ברגע מסויים יידחפו האבנים החוצה והוא יקבל זרם אֵיתן. הבעיות ימצאו את פתרונן ואותה חומריות משותפת של שני הכוכבים תחַזק ותבנה אותו.

עם מולות האפיק שונה. 'הצינור' שלה ברור, רחב וישר, וה'מים' – כלומר, האנרגיה המשותפת של שני הכוכבים – זורמת בו בתנופה משני הכיוונים. כאן אין צורך לדחוף את 'המים' החוצה כדי לשחרר אותם אלא דווקא להתגבר על עודף התנופה שבהם, על הכוח המטלטל שבהם וכך להשיג גם זרימה מאוזנת, גם גישה רעננה.

לגיטימציה 

במושג הזה, 'לגיטימציה', רואים את ההבדל המרכזי שבין שתי אלו: בסקוויר יש, במולות אין. 

סקוויר רואה בך את היורש, את הבן הבכור, את זה הראוי לתפקיד רם, והמאבק שלך הוא באֵיךְ. קיבלת תואר או תפקיד – עכשיו הראה לנו מה אתה שווה. מצא את הדרך. אתה יכול. אבל המולות הפוכה לה בדיוק. רואה בך את הבן הצעיר, את זה שלא סומכים עליו, לא מאמינים בו והוא זה שצריך להיאבק על מקומו. הוא זה שצריך להתגבר על התנגדות הסביבה ולמצוא את הדרך להשמיע את קולו.

סקוויר נותנת לאדם לגיטימציה להתקדם בתוך הקונצנזוס – מולות מתנגדת דווקא משום שאינה מקבלת לגיטימציה מאף אחד. סקוויר מכבדת את הישן ומבקשת לחזק אותו בטרם תפיל עליו את החדש – מולות נוטה לַחָדש ומבקשת לאזן אותו מול הקיים.

זמנים 

גם בעניין הזמן יש הבדל. סקוויר נסמכת על העבר  וּמכַוונת אל העתיד. מתכננת לזמן ארוך (זוית של אדמה ומים).

מולות מתחברת קודם כל להווה. מה קורה עכשיו. מגיבה לרגע ומגיבה לאחר תוך שהיא חשה את שלושת הזמנים (זוית של אש ואויר).  

שתיהן -- סקוויר ומולות -- שתיהן זויות דינמיות, מזיזות עניינים, מנערות את האבק מעל הקיים. מאתגרות, מניעות תהליכים ואין בהן מנוחה. מתייחסות לנכון ולא נכון, צודק ולא צודק, חדש וישן.

ובקצר: סקוויר מגיעה לתוצאה ושומרת עליה – מולות לא יודעת לשמור, מתחילה כל פעם מחדש, לא מתעניינת בתוצאה. סקוויר מבינה מבנים ומטרות – מולות מבינה אנשים ומצבים. סקוויר קשורה בילדות, מולות קשורה בזוגיות. בסקוויר יש תשובות ופתרונות לבעיות, מולות מעלה שאלה ומחפשת לה תשובה, ושבה ומתחילה מחדש.....

ואיפה ה-150 ביניהן?

קווינקנקס, 150, נמצאת בין שתיהן ושונה מהן מאד. זוית של פיקס ומשתנה, אין בה מאבקים. אינה חותרת, לא לתוצאה והישג ולא לחידוש או איזון, והביטוי החיצוני שלה מאד לא ברור. פועלת ממניעים נסתרים, חבויים מהסביבה ואפילו מהאדם  עצמו.

כל הדיסהרמוניות מביאות שינוי. 90 ו-180 עושות זאת בתנופה. אבל 150 מביאה הצטברות איטית של שינויים קטנים, היוצרים בהדרגה שינוי בלתי הפיך. חותרת למֵניע. לכוונה. הכוח שלה – באבחנה. מתעמקת, מתעקשת, כפייתית. מבינה משמעותם של אימונים מפרכים וחוזרים על עצמם. יתרונותיה – ודרישותיה – קשורים בכוח החקירה שבה. מַבחינה בכל שהוא מקולקל וחולה, לא מתאים או לא מסונכרן טוב. רואָה את מה שאחרים אינם רואים.

האפיק שלה

קווינקנקס (150) דומה לעורק דק ומפותל הקיים ביני לבין מחשבותי, ביני לבין נשמתי, ביני לבין אלוהי. זורמת בקצב שלה, כמו מאליה, בלי ששום דבר מבחוץ יניע אותה או יכריח אותה או ידחוף אותה. אין היא ממהרת לשום מקום. אין בה התנשמות, תנופת פעולה ואנרגיה כמו שיש בסקוויר ובמולות, אלא כולה חקירה והתבוננות דרוכה. כשקווינקנקס פועלת נכון היא מאפשרת לאדם להגיע לתובנות עמוקות ולהתקדם משמעותית מבחינה נפשית או רוחנית. מטהרת, מדייקת, מרפאת. מביאה לשליטה, התמקדות ותשומת לב. חותרת לשלמות בלתי אפשרית.

בזוית זו אין קונפליקטים. קונפליקט הוא עניין למולות או סקוויר, אבל לא לקווינקנקס. אין היא מעמתת דבר מול דבר אלא מדברת על דבר המתפתח מתוך דבר. מעוררת שאלות אבל אינה מתעניינת בתשובות. מערערת, מבקרת, מטילה ספק. אינה מחפשת פתרונות אלא באה לשכלל, לדייק, לנקות, לרפא, לנתח. לשפר את מה שיש. אין בה דחף. לא התנאים מניעים אותה ולא אחרים. כל שהיא קשורה בו נובע מבפנים, ממקום קדום ונחבא באדם.

כמו ש-90 ו-180 מחדשות, מטלטלות ומניעות את החיים, כך 150 יוצרת הפוגה מדופק החיים. מציעה התנזרות, פרישות, התבודדות מרצון, אם לצורך מחקר ואם לצורך רוחני ואם לכל צורך אחר. ויש פעמים ותהיה זו מחלה, שעם כל הכאב שבה, נותנת לאדם הזדמנות לפרוש לזמן מה ולהתבונן מהצד בעצמו ובחייו. כי זה לב העניין ב-150. אינה מבקשת פעולה כי אם זיהוי. להכיר את הנביעה, את המקור של דבר. את הכוונה הפנימית.

    ושלושתן בקצר:

·         סקוויר שיפוטית. מולות אופוזיציונרית. קווינקנקס ביקורתית.

·         סקוויר מחַשלת. אופוזישן מעוררת. קווינקנקס ממַקדת.

·         סקוויר טעונה אומץ וגבורה, אופוזישן – עוז והעזה. בקווינקנקס יש גבורה שקטה הנובעת מהיענות לכורח. כוח הנצבר באדם דרך אימון וחזרתיות, המתגלה ברגע האמת.

האורבים שלהן:

90 ו-180 הן קרדינליות, מלאות חיוניות, ולכן טבעי שהאורב שלהן יהיה רחב, עד 6 מעלות בזוית טבעית (ועד 2-3 מעלות בזוית לא טבעית). אבל האורב ל-150 שונה לגמרי – עד 3 מעלות בלבד (ומעלה אחת בזוית לא טבעית). אמנם זוהי זוית ראשית, אך היא מופנמת ביותר ואין בה דינמיות מַספקת לגשר על פני אורב רחב. (בנוסף אורב רחב יותר 'עולה' על הזויות המשניות בי-קווינטייל וטרי-ספטייל.)

יש באורב הזה הרבה תבונה מלמעלה. מהיותו כה נמוך קווינקנקס אינה נמשכת זמן רב כשהיא באה בין כוכבים גדולים, גם ממעטת להופיע במפות אישיות. בשונה מהצורך בפעולה ושינוי, שהוא צורך הישרדותי ואופייני לסקוויר ומולות –  150 נענית לצורך רוחי, לצמא הקיים בנו, למשהו שהוא הכרחי לנפש אך אינו הכרחי לקיום. בהעדר צמא, רצון לחקור ומבט פנימה קשה לאדם לדעת איך להתייחס לזוית זו שבמפה שלו.    

מתוך "לומדים אסטרולוגיה עם מגי אדם", כרך שלישי "הזויות", מאי 2024