חוליות חוליות מקושרות זו בזו
12 המזלות שבו קשורים זה בזה כחוליות משלימות, כאשר כל מזל מכיל בתוכו את המזל הקודם לו, נשען עליו, בעודו מתכונן לזה הבא אחריו. כל מזל הוא מושלם וייחודי, שונה לחלוטין משני המזלות הנמצאים משני צדדיו, אך עדיין הוא קשור בהם בתהליך התפתחותי רציף והמשכי.
טָלֶה בא מדגים וזוכר את דגים, תוך שהוא נפרד ממנו ומביא חיים חדשים לעולם. יוצא למסעו כאשר בתוכו חבוי זיכרון האהבה והעדן של דגים, וכולו אמון וראשוניות. שׁוֹר הולך אל השלב הבא, נותן צורה. לוקח את חיוניות הטלה ומשמר אותה בתוך גוף ההולך וצומח, הולך ומתבסס. תְּאוֹמִים מתבונן אל סביבתו, לומד אותה, ולומד את עצמו ביחס אליה. סַרְטָן שאחריו יוצר זהות. תאומים התבונן, פגש והבין – סרטן נקשר, אוסף, מעבד. ממזג בתוכו את כל הקודמים לו, ומתוך הבליל העשיר אשר בסרטן נוצרת תבנית זוהרת, אינטליגנטית ויצירתית, אשר תתבטא באריה.
אַרְיֵה כבר בא ומציג לעולם אישיות מודעת לעצמה, מגובשת ובעלת רצון בהיר. בְּתוּלָה מעדנת את אותה אישיות ומממשת את חזונה. מָאזְנַיִים הולך עם זה הלאה, מרחיב ומשלים עצמו באמצעות האחר. מעלה את ערכו הוא וערך השני ביחס. ועַקְרָב, המכיל את כל השבעה שהיו לפניו ואת מה שקדם להם, כבר מביא אותנו להיכרות עמוקה של עצמנו. כאן אדם כבר יודע את עצמו לפני ולפנים. מזהה את כוחו שלו, ומזהה כי כוחות גורל נסתרים ולא נשלטים מנהלים את העולם.
עתה יהיה מוכן לקַשָּׁת, המבקש למצוא את מקומו בתוך המכלול. מבקש להבין את החוקיות המפעילה את העולם ולהתחבר אל כוחות הגורל אותם זיהה בעקרב. גְּדִי כבר מתחייב לגילויים וההבנות שרכש, וביחד עם כל שאסף ולמד על עצמו קודם לכן, הוא מוכן עתה להתוות את הדרך. בוגר, מנוסה ומבין, גדי מוכן לקחת אחריות על חייו הוא וחיי הקהילה. תהליכי התגבשות אלה שהתרחשו בגדי –מתבטאים בשלמות בדְּלִי שאחריו. דלי מביא את האדם אל מקסימום הייחודיות, אל הרמה הגבוהה ביותר של גיבוש היחיד. מוצא את הצליל המיוחד לו, והוא חופשי עתה לקחת חלק עם ובתוך החברה הגדולה.
ואילו דָּגִים, המזל הקסום שהוא הבראשית, הוא גם האחרית. דגים מסמל את התפרקות האגו, הויתור, התפשטות הגשמיות. השיבה אל המקור ממנו ינבעו שוב חיים חדשים, מפותחים יותר ומלאים יותר, שימשיכו את המסע הספירלי שלהם בטלה הבא.
נוכל לתאר תהליך המשכי זה גם דרך גדילתו הטבעית של תינוק. ההיריון של דגים הביא תינוק חדש ומלא חיים, אשר בא והכריז על בואו בטלה. לפני הכל הוא מבקש לשרוד. יונק לשובעה בשור, ועתה, כשחם לו וטוב לו הוא מתבונן אל האורות והצעצועים בסביבתו, מקשיב אל הקולות מן החדר השני ומשחק להנאתו באצבעותיו ובהונותיו. תאומים פותח אותו אל סביבתו, ובסרטן מתעוררת תחושה ראשונה של האני. כאן נעשית לראשונה האבחנה בין סתם צעצוע לצעצוע שאני אוהב, בין סתם אישה שמטפלת בי לבין אמא שלי. בסרטן הולכת ונוצרת תחושה פנימית של העצמי.
באריה אני יוצא לעולם, מגיע לגן עם תיק האוכל שלי וכולי גאווה, התלהבות וסקרנות, ושם הפתעה – אינני מרכז העולם, יש עוד גורי אריות… כך אני לומד בבתולה לחלוק עם אחרים, לעדן ולשפר את עצמי, ולבחור באלה השווים לי ומשלימים אותי במאזניים. ואילו בעקרב אני מתחזק ומגלה מי אני בתוך תוכי.
בקשת אני שומע על עולמות רחוקים ובגדי אני כבר ילד גדול ואחראי על עצמי. בדלי בוחר את קבוצת החברים איתה אני משחק ובדגים סוף הילדות.
ואם תרצו, תוכלו לתאר את תהליך הבחרות שוב בטלה…
הנה כך סדר מסויים זה, של דבר היוצא מתוך דבר ומתקדם אל הבא אחריו, מאפשר התפתחות הדרגתית של כל תהליך ומאורע על פני הכדור, ונכון גם לאדם מלידה עד מוות, ולידה מחדש.
(מתוך "לומדים אסטרולוגיה עם מגי אדם – גלגל המזלות", עמודים 18-26)
Comments