על עידן הדלי

במאה השנים האחרונות כולנו חווים באופן ברור את התפר שבין עידן הדגים היוצא ועידן הדלי הנכנס. במאה שנים אלה העולם התקדם מדעית וטכנולוגית יותר מאשר באלף שנה שלפניו -- בשל משבי רוחו המתקרבים םשל הדלי. והיום, כשהוא כבר ממש כאן, אנו חיים במהירות מטאורית בכל תחום -- מידע, חידושים, קשרי אהבה וחברה, מעברים ממקום למקום. הכוח המוחץ של המחשב והאינטרנט, ההתעניינות המחודשת באסטרולוגיה והמשיכה החזקה לכוכבים אחרים, יצורים מהחלל, קריסטלים ותיקשורים -- כל אלה גם הם עניינו של העידן הנכנס. בד בבד אנחנו רואים גם את הצד השני של דלי – ניכור, התבדלות, ריחוק והתנשאות אוראניים. תקשורת וירטואלית המחליפה את מפגשי המשפחות המסורתיים, קשרים בין זרים גמורים, כולם מדברים עם כולם רק לא עם הקרובים החיים איתם באותו בית... מדברים דרך מכשירים על חשבון מגע עיניים, לב, גוף.

האינטרנט הוא הַסמל, בהא הידיעה, של העידן הזה. מאגר עצום ונפלא של כל הידע הקיים בעולם, מחבר ומקבץ את האנושות כולה סביבו. פתוח, חי ומתעדכן בכל רגע ומקדם את כולם, בכל מקום. יֶדע -- עניינו המרכזי של דלי -- הוא ה'לחם להמונים' החדש. והאינטרנט על הפורומים והבלוגים שבו נותן הזדמנות לכל יחיד ויחידה להתבטא כרצונם. אנשים חושפים את סתרי חייהם, וכמעט שאין שליטה על מי רואה מה.

אלא שיהיה עלינו לזכור שלא נוכל להיות מאושרים ולחיות נכון את עידן הדלי

מבלי לשַׁמר את עקרונות עידן הדגים היוצא.

מה יביא העידן החדש? חוק הוא שכל עידן חדש משנה שלושה עקרונות בסיסיים, ומשלושה אלה צומחים כל יתר השינויים: מיניות / הישרדות / אמונה. כל עידן חדש מגדיר מחדש את מבנה המשפחה והנישואין, את שיטות הכלכלה והקיום ואת הבנת האלוהות ודרכי האמונה. כיצד יתבטאו שלושה אלה בעידן הדלי?

נישואי קבוצה

שינוי זה הוא המהפכני והבולט ביותר, ואנחנו רואים כבר היום את הניצנים של זה. יותר ויותר אנשים מסרבים לנישואין שהיו מקובלים על הדור הקודם, יותר ויותר נישואים מתפרקים. הרעיון של גבר-מפרנס-משפחה-אישה-מגדלת-ילדים נעלם מרוב העולם בתוך מאה השנים הללו. קראנו לזה המהפכה הפמיניסטית. אבל לא. זוהי מהפכת הדלי. מזל זה, שעניינו אינדיבידואליות ושיוויוניות, הופך ומשנה את תפיסת הפרט את עצמו, אם גבר ואם אישה. הקשרים הזוגיים המשתנים יאפשרו זאת, ונישואי קבוצה יפתחו פתח חדש ומעניין גם לגיוון גם לנאמנות. גם לחינוך, גם לכלכלה.

מה היה קודם? בעידן הטלה שהחל לפני כארבעת אלפים שנה ראינו גבר אחד בקודקוד הנושא לעצמו כמה נשים והוא אב יחיד לכל ילדיהן. טלה הוא מזל של גבריות וכיבוש.

בעידן הדגים שהחל לפני יותר מאלפיים שנה ומסתיים עכשיו, ראינו שניים-שניים קשורים בטבעת, בדיוק כמו בסמל המצוייר של דגים (מלבד המוסלמים, שתורתם טלאית. האיסלאם שימר את עידן הטלה, ולא ספג כמעט דבר מעידן הדגים, שעיקרו חמלה ומתן מקום גם לחלש).

הדלי השיוויוני, שאוהב את רעיון קבוצות, יביא את הרעיון הזה אל הנישואין. כמו שאני רואה את זה, כל קבוצה נשואה כזו תכיל בתוכה כמה זוגות סטרייטים מסורתיים, זוג או שניים חד-מיניים, אדם בודד אחד או שניים, שלישייה בהרכב מסויים. קבוצה שיכולה להכיל בין 4 ל-40 פרטים, ויש איזשהו עניין אידיאולוגי המלכד אותה. הרעיון פה איננו פולימריה, איננו מבוסס על תשוקה מינית, אלא על משהו ערכי קודם כל. דרך חיים מסויימת, חינוכית או רוחנית או אפילו מזון או ספורט או אמנות. קבוצה המתלכדת סביב אידיאל המדבר אל לב כל חבריה, כשכולם מחוייבים זה לזה וזו לזו, וכולם מחוייבים לילדים של כולם. ומכיוון שכולם 'נשואים' אלה לאלה בתוך הקבוצה, תתאפשר יותר מתירנות מינית בתוכה.

מבנה זה יצמיח צורך בבתים גדולים, אוטונומיים, שיאכלסו את כל חברי הקבוצה, ושיהיו בהם כיתות קטנות ללימוד עבור הילדים, מקום מרכזי לפעילויות המועדפות, מכבסה משותפת, חדר אוכל, אולי גינה לגידול אוכל עצמאי, מקום מרווח דיו לאלה העובדים מהבית. והעיקר הם הילדים העתידיים (דלי מטבעו מחוייב לדור הבא). ילדי הקבוצה יזכו בכמה הורים מגינים, מלמדים, מעשירים, נותנים דוגמא. במקום שני מבוגרים סחוטים ועייפים המג'נגלים בין העבודה לבין הבית, נישואי קבוצה יתנו הזדמנות לכל ילד לקבל את צרכיו הנפשיים והאחרים מכמה וכמה הורים.

ילדי העתיד שוב לא יהיו שעות ארוכות לבדם, חוששים ומלאי חסכים. קבוצות הנישואין האלו יוכלו להעניק לילדים העתידיים את כל צורכיהם הרגשיים, הגופניים והשכליים, ולחנכם בתוך הקבוצה על פי עקרונותיה.

הקבוצה תחזיר לעולם את הטעם של חסות השבט שאבדה לנו מזה דורות. אימא עסוקה, עצבנית, אין לה ראש אלי כרגע? יש עוד שתי אימהות פנויות. אבא מתחמם ומאבד סבלנות – יש עין צופיה של עוד כמה מבוגרים מסביב. ואני מאמינה שנישואי קבוצה יאפשרו גם שמירת מקום מכובד לזקנים המתבגרים בתוכה, בדיוק כמו שהיה פעם בשבט.

דגים היה עידן של פוריות ושליטתו בעולם במשך אלפיים השנים האחרונות הגזימה והביאה את מספר האנשים בעולם למסה קריטית, שהיא כבר כיום בלתי נסבלת עבור משאבי הכדור. העידן החדש יאפשר לדַלל את כמות האנשים בצורה הרמונית, ללא צורך במלחמות או מגיפות, אלא דרך צמצום טבעי של הילודה, יותר ויותר אנשים יבחרו שלא ללדת ילדים או יקבלו גוף שאינו יכול ללדת, אם אצל גבר ואם אצל אישה. אדם האוהב ילדים לא יהיה מחוייב גם ללדת אותם, הודות לקירבה המתאפשרת בנישואי קבוצה.

וישנו גם כל הנושא הדרמטי והעמוּס כל כך של 'בגידה' ו'משולש אהבה', שהיווה אבן נגף לנישואים וקשרים כה רבים בעידן היוצא. הרעיון הזה, של בלעדיות מינית, יאבד מכוחו משום העצמאות ואי-הרכושנות, שהם אבני יסוד במחשבה הדלאית. שלא לדבר על נגישות למספר פרטנרים שיש לכל אחד ואחת בתוך קבוצתם. עידן חדש של אין רכושנות ואין קנאה, העונה גם לצורך הדלאי בעניין וגיוון והרפתקה.

נשמע כמו אוטופיה, גן-עדן לדור הבא ??

כמו שאנחנו מכירים את האנושות, סביר שנצליח לקלקל גם פה, וגם פה יהיו ילדים פגועים ויישמעו סיפורי התעללות תוך-קבוצתיים מזעזעים לא פחות מאשר בתוך המשפחות של עידן האהבה הדָגי. עידן הדגים, שדגלו חמלה, היה דווקא עידן שבו חסרי החמלה התאכזרו לאחרים, בעודם עומדים ותובעים חמלה כלפי עצמם. עם זאת עידן זה הטמיע במחשבה הקולקטיבית גם את הרעיונות היפים והחשובים של אמונה, ואהבה, ויופי, ומלכות שמיים. ככל שנשמור יותר על הערכים האלה, שעידן הדגים התאמץ להחדיר בנו במשך יותר מאלפיים שנה, כך הם יאזנו את הבעיות החדשות שיעורר הדלי.

. כלכלה - גמול מול מול תוצרת כלכלה היא הנושא הבא האמור לקבל צביון שונה. העושר בעידן השור הקדום (שהחל לפני יותר מששת אלפים שנה) התבסס על חקלאות ואדמה. בעידן הטלה (ארבעת אלפים שנה אחורה) – רועים ועדרים, ציד וכיבושים. בעידן הדגים (המסתיים עתה) – מיסים ועבדות, מפעלים וקונצרנים גדולים, אמנות ובמה.

עידן הדלי הנכנס לוקח אותנו למקום אחר -- עצמאות. מלבד טכנולוגיות חדשניות, רובוטים, המצאות, רפואה מתקדמת, מסעות חלל בין-כוכביים, מחשבים שולטים בכל ומקצועות שטרם נודעו – הדבר החשוב נכון לעכשיו הוא עצמאות היחיד. עידן הדלי מזמין כל אחד ואחד להיות אחראי על עצמו, לפקח בעצמו על זמנו ושיטותיו ועל רמת רווחיו. לעבוד מהבית ובכל מקום בו יבחר, בשעות שיבחר. עידן זה פותח בפני כל יחיד את האפשרות לתת את המיטב שבו ולהיות מתוגמל ישירות על פי איכות עבודתו, ולא לפי שום מדד אחר.

מובן מאליו שגם כאן יהיו מקופחים ומנוצלים, עניים ועשירים, עולם כמנהגו נוהג. אולם שיוויון הזדמנויות וגמול לפי כשרון, שכבר היום מתחיל להיראות, הוא הבסיס לכל. גמול מול תוצרת, וכל השאר טפל.

כיצד יתארגנו הכספים בתוך הקבוצה? לפי האידיאלים שלה. קבוצות מסויימות ינהלו קופה משותפת, אחרות יתארגנו כדוגמת קיבוצים או מושבים, אחרות ימציאו דרכים מקוריות אחרות. חלק מחברי הקבוצה יטפלו בילדים או בבית או ייצרו שותפויות פנימיות, ישלבו כוחות סביב עסקים מסויימים, חלק יעבדו בחוץ.... מה שבטוח – מי שלא יתרום לקבוצה לא ישרוד בה.

דלי מכבד איכות, אחריות ומאמץ ומתעב טפילות.

עידן הדלי, עידן חכם המבקש למגר את הרעב ואת כל המחלות ולהביא שפע לכל, נותן הזדמנות להתגבר על מגבלות הטבע ועל הדַחַק הקיומי. אלא שהשאלה המרכזית היא – האם נצליח ליצור לעצמנו את כל צרכינו מבלי להרוס את עצמנו ואת מה שנותר מהטבע ?

בעידן הדלי הקודם, 25 אלף שנה קודם להיום, זה לא הצליח והתוצאה היתה טביעת אטלנטיס. יש מצב שבסיבוב הזה נהיה חכמים יותר?

הדור הצעיר עֵר לכך. מחַדֵש תורות עתיקות הקשורות בטבעונות וצמחונות, חקלאות הרמונית, מזון אורגני שאינו פוגע באדם ובאדמה. מפתח תחבורה לא מזהמת, מחפש דרכים לייצר די מים עבור החי, האדם והצומח דרך התפלה, גירוי גשם וכל דרך. נותן מקום למקורות אנרגיה נקיים, ובאופן מיוחד אנרגיה סולרית. (דלי נמצא מול אריה). והדלי יחוקק חוקים מחמירים ביותר להגנה על החי ועל האדמה, וימציא יותר ויותר מגורים אקולוגיים בעלי תשתית עצמאית.

ויחד עם הנאורות וצמצום הרכושנות ביחסים בין-אישיים – יבואו, כך אני מקווה, גם יחסים בין-מדינתיים המושתתים על חרות הפרט.

אמונה - אלוהים בלב כל אחד אמונה היא הנושא השלישי המשתנה בכל עידן חדש. עידן הדלי, בְּטוב או בְּרע, ישיג את חרות האמונה. ידחק החוצה את הכיוון של דגים, שדיבר על דת הממיסה בתוכה את כלל מאמיניה, ויעשה הכל לשחרר את העולם מהפוליטיקה והכוחנות הנלוות באופן מסורתי לדתות כולן. דלי יַפנה את חיציו נגד כל דת מאורגנת. יציע לכל אדם ליצור לעצמו את אמונתו לפי נטיית ליבו, לבחור לעצמו את מה שמתאים לו. בלי כפייה או רדיפה או בדלנות, ובלי קשר לגזע, עם, חינוך וכל תנאי מתנאי הלידה שלו.

אם נהיה חכמים מספיק, הרי שעידן הדלי יידע איך לשַׁמר את הזהב שבדתות -- ללא הסִיגִּים המאיימים שבהן. יאפשר לכל יחיד לקחת מתוך שפע האמונות שהותיר לנו עידן הדגים את מה שמתאים לו ולפתח את אמונתו כראות עיניו, לפי החוויה האישית שלו ולפי רמת ההתפתחות הרוחנית שלו.

אם בעידן הדגים אלוהים גר בשמיים וניהל את עולמנו משם, הרי שבעידן הדלי אלוהים נמצא בלב הדברים, בלב האדם. אוראנוס כוכבו של דלי מדבר על הניצוץ האלוהי אשר בכל אחד, בכל נברא. אם אלוהים גר בתוך כל אדם, אולי לא ניתן להשמיד אדם אחר כל כך בקלות, ובודאי לא משום שאמונתו שונה משלי. פערי הדתות, שהביאו מלחמות כה קשות בעידן היוצא, חייבים להסתיים. ואולי (והלוואי ואתבדה) -- מצפה לנו עוד מלחמה אחת גדולה ומקיפה עולם סביב דת, מלחמה שתפקידה יהיה בעצם לחסל את הדתות.

ואולי אולי העולם יחווה סוף כל סוף עידן ארוך באמת של שלום. אני כותבת את הדברים הללו והם נשמעים לי עצמי מופרכים כל כך, אבל מותר לחלום. העידן החדש הוא עידן מבטיח, ואולי החלום של שלום עולמי הוא בכל זאת בר-השגה. בעידן הזה לכולם יש מקום. כל אחד נמדד לפי הערך הסגולי שבו, לפי איכותו האישית -- לא לפי גזעו, דתו או לאומיותו. אם היצר והכעס, המגננה והפחד מפסיקים להיות מובילי האירועים, נראה שאפשר יהיה להפסיק גם את המלחמות. אולי לא לשווא מכונה עידן זה בשם "עידן הדלי המוזהב" – עידן של תקווה, נאורות, שליטה בטבע, איכות חיים ואיכות של יחסים.

אלא שיהיה עלינו לכבד – מאד – את מה שקיבלנו מעידן הדגים היוצא. במהלך אלפיים-ומשהו השנים האחרונות נמהלו בנו הערכים הנפטוניים, מי יותר מי פחות. הפנמנו את האהבה לאמנות ויופי, את החמלה והסליחה שבדגים, התחשבות בחלש, ובעיקר בעיקר – את הנושא של גאולה ומלכות שמיים. הנושא של אמונה הוא נושא חשוב לאנושות, אי אפשר לנו להתקיים בלעדיה. מדע ודמוקרטיה לא יכולים להחליף אותו.

וזה מה שהדגים נתן לנו, מהל בנו, החדיר בנו, הטמיע בנו. זה היה עיקר תפקידו. עלינו להמשיך משם, לצמוח משם, לא לבטל ולא להשחיר בלי סיבה.

בין אם השתמשנו באמונה לטוב ואור ובין אם לכוח ודיכוי וניצול – האמונה הופנמה. לפחות אצל הרוב המכריע. אלא שיחד עם הרעיונות היפים שהעניקו לנו הדתות, הפרשנות שהאנושות נתנה לעידן הזה היתה מאכזבת בתחומים רבים. באלפיים השנים האחרונות ראינו שוב ושוב הֶרס, התעללות נוראה, עבדות, ג'נוסייד ונדידת עמים, הכנעה טוטלית וזוועות פרטיות והמוניות, כפייה אלימה של דתות או מיסיונריות צדקנית, גורפת ומבזה כל מה ששונה ממנה.

איכשהו אנחנו עדיין מצליחים לקחת כל ערך יפה וטהור ובשמו דווקא לקלקל. הצורך הזה בהשלטת הדתות נבע מכך שעידן הדגים דיבר על האחָדָה. מכאן הדחף החזק של הנצרות לנצר את אפריקה או לצאת למסעות צלב, והדחף של האיסלאם לג'יהאד. אלה כאלה התנגדו ופגעו ויזמו פרעות כלפי אותם מיעוטים ששמרו על ייחודם ולא ויתרו להאחדה הדגית.

עידן הדגים עסק בלמהול את הכל בכל, וכל עם בתורו – החל מרומא, שסימנה את תחילת העידן והרסה בדרך אליו חצי עולם, ועד תורכיה ואנגליה שנקטו בדרך של כיבוש, ורוסיה הקומוניסטית וגרמניה הנאצית שכפו על העולם אידיאלים לא אנושיים ואמריקה שעשתה זאת דרך כסף. כל אחד בתורו ביקש להכניע ולהשליט את התרבות או הדת שלו על העולם כולו.

דגים אומר - קול המון כקול שדי. דלי אומר - אדם נברא בצלם. דלי הוא הפוך מדגים משום שהוא מכבד את השונה. מכבד את זכות היחיד להיות מה שהוא בוחר להיות, להאמין במה שהוא בוחר להאמין, להשתייך לקבוצה רעיונית/אמונית/תרבותית שמדברת אל ליבו. הקונצנזוס בעידן החדש הוא הזכות להיות שונה.

בעידן הדגים ראינו אימפריות – בעידן הדלי נראה אוטונומיות קטנות ועצמאיות. דגים, מזל טבעי, הגדיר לכל אחד שייכות לפי גזע או מקום או דת. דלי, שהוא שכלי ורעיוני, יגדיר קבוצות לפי האידיאל שלהן. בדגים ראינו הכנעה -- הדלי מציע נאורות וזכויות הפרט. יש תקווה. איפה אנחנו מול כל השינויים האלו? לדור הבא פתרונים. עם זאת, נראה כי מה שנדרש מאיתנו עתה הוא למצוא דרכים לקבל את האיכות הגבוהה של דלי -- בלי להרוס ולהעלים ולהתנכר לכל הטוב שכן קיבלנו מהדגים. בלי לשכוח את אלוהים. בלי לשכוח את האהבה, החיבור לטבע, ליופי, לרגש ולחמלה שקיבלנו מדגים. להיפתח לאמיתות חדשות מבלי לאבד אמיתות ישנות שקיבלנו דרך הדתות והאמונות הרבות ועתירות החוכמה של הדגים. הכרחי יהיה לוותר על הדתות ככלי מוסדי, ממַסגר, לוחץ, שופט, מפריד ומגדיר -- כן -- אבל בשום פנים לא לוותר על רוחן ועל הדעת המופלאה הנמצאת בהן.

עידן הדלי, הפותח ממש עכשיו מחזור חדש של מעל אלפיים שנה (אלף שנים ראשונות דלי-דלי, אלף השנים שאחריהן דלי-אריה), מביא אפשרויות חדשות לנו וליקום. השאלה המרכזית זהה לשאלת האטום – האם יהיו בנו העוצמה, הגדוּלה והתבונה לנצל את הטכנולוגיות והאפשרויות החדשות לטובה ולא לרעה? שאלה.