אותה "יכולת על חושית" שהכל מכירים, קיימת אצל כל אחד ואחת מאיתנו -- איך רואים אותה דרך ארבעת היסודות ? מה ההבדלים בינייהם?
אש - אינטואיציה
מזלות האש טלה, אריה וקשת וכוכבי האש מרס, שמש ויופיטר מייצגים את מה שאנו מגדירים כאינטואיציה, והחזק ביותר ביניהם הוא הארכיטיפ התשיעי, היינו קשת ויופיטר. האינטואיציה של מרס מכוונת בעיקר לסכנות, תחושה מקדימה העוברת בגוף, מרתיעה ומזהירה אותנו עוד בטרם נבין מדוע. האינטואיציה של השמש מתעוררת מול המקום שלה בסביבה האנושית ומול תחושה חזקה של אני יכול או לא יכול. ואילו יופיטר הוא אינטואיציה ישירה. נותן לנו יכולת פנומנלית לחוש את היקום, לדעת דברים בלי להבין מנין אני יודע אותם. "לשמוע" איפה צריך אותי. אם אתם מכירים מקרוב אדם שיש לו יופיטר חזק במפה או שיש לו ירח או אופק בקשת - תקראו לו בראשכם כשאתם בצרה. הוא יופיע. מעצמו. הארכיטיפ התשיעי מעניק יכולת לקלות את היקום, לקלוט את הרגע, לחוש מהי התגובה הנכונה לרגע.
מים - מדיום
מזלות המים, סרטן עקרב ודגים וכוכבי המים ירח, נפטון ופלוטו חזקים ביכולת הזדהות. מדיומים, ובעיקר סרטן ודגים. זוהי יכולת מיוחדת במינה להיות בנעליים של מישהו אחר, לחוש מה עובר על מישהו אחר, בין אם הוא נמצא פיסית לידינו ובין אם לא. לחוש צער או כאב של אחר -- בגוף או בלב שלנו עצמנו. המדיום הוא מלא חמלה, גם משלם את המחיר הכי גבוה על היכולת הזו שבו. משום שאם אתה עומד לידו והברך שלך כואבת, והוא ברגע פתוח, הברך שלו עצמו תתחיל לכאוב. וכשהוא נוגע בך במקום כואב, הוא מעביר דרך עצמו אנרגיה של ריפוי אליך, שיכולה לבוא על חשבון עצמו. המדיום חייב ללמוד איך להגן על עצמו, איך לעשות הגנות, משום שכל האנרגיות הללו שהוא קולט מהסביבה מחלישות אותו. המדיומים, יותר מכולם, חייבים לשמור על עצמם מלהיסחף ולאבד את האני שלהם.
למדיום יש דימיון חזק, ובמיוחד המדיום הסרטני, והוא יכול לראות -- ראייה שהיא בעיקרה תחושתית -- את האנרגיות השליליות או החיוביות הפוגעות בסביבה, או לראות אנשים שנפטרו, והרבה פעמים הן לובשות צורות או דמויות מעורפלות, לעיתים מאיימות. המים רואים דרך רבדים ורואים בעיקר את העבר, בין אם זה העבר הכללי של העולם ובין אם של אדם יחיד. מדיום גם יכול לחוש מה התרחש בחדר מסויים אחרי שקרה בו מה שקרה. כלומר, חזק בקליטת תדרים.
המדיום קולט את העבר ואת האישי, האינטואיטיבי קולט את הרגע ואת המכלול.
האינטואיטיבי נענה לצורך, אך אין בו הזדהות. מבין כולם הוא הבטוח ביותר מפני דימיונות או שגעונות משום שאינו מאבד את האני שלו בשום מצב. הוא יידע אם מלחמה עומדת להתרחש או סערה עומדת לפרוץ או מה נכון לעשות ביום חמישי הבא. לא משום שהוא רואה את העתיד אלא משום שהמלחמה כבר החלה באיזה מקום או שהסערה כבר מתבשלת, והוא חש בזה. ובעיקר יידע כשמישהו זקוק למשהו, אם זה אדם או חיה או אחר, והוא נענה לזה מבלי שבעצמו יידע מדוע הוא עושה מה.
ואילו המדיום יקלוט אם אדם עומד לחלות או למות או לזכות בפיס או להיות בהיריון - משום שזה כבר רשום, לא מתוך ראיית עתיד.
האינטואיטיבים והמדיומים לרוב אינם רואים את העתיד. המדיום מחובר לעבר. האינטואיטיבי - לרגע.
האויר - תיקשור
האויר רואה למרחוק והוא היחיד המסוגל לראות משהו מהעתיד, גם לקלוט ידע ממקום אחר או מזמן אחר. כשאנחנו משתמשים במושג 'תיקשור' או 'נבואה' - בדרך כלל אנחנו מתכוונים ליכולת המיוחדת הזו של האויר לראות רחוק. בניגוד לשני האחרים, האויר דווקא אינו חש את מי שלידו, אינו חש את היקום או את הסביבה והרגע, אלא רואה בתמונות את מה שרחוק ממנו. הכוח שלו בעיקר במצח, מה שאנו מכנים העין השלישית, והחזק ביותר הם דלי ואוראנוס. מרקורי וונוס קולטים את מחשבות הסביבה, או את האופנה הבאה, או את המחשבות של מי שלידם. ונוס ומרקורי פחות מתעניינים בעתיד, אבל אם ירצו יוכלו לפתח זאת, ובעיקר אם מי מהם ברטרו או שיש לו מגע עם אוראנוס. הסכנה אצל האוויר היא איבוד קשר עם הסביבה בה הוא חי.
אדמה -- תחושת גוף וחומר
אדמה יש בהם יכולת לרפא, הבנה בצמחים, שמיעה מוסיקלית, יכולת פיסול או שליטה בגוף. לגבי האדמה איננו נוהגים להשתמש באף אחד מהמושגים האלה משום שאיננו רואים את 'הקסם' שבדבר ולכן אין לנו מושג המגדיר ראייה על-חושית של אדמה. במקום זאת אנחנו מכנים את האינטואיציה של האדמה כ"כשרון". אבל נכון יותר לקרוא לזה אינטואיציה גופנית, משום שהרבה פעמים זהו משהו הקיים באדם, לא קשור לעובדות ונתונים.
אם אתם רוצים יש לי מלא סיפורים וחוויות אישיות שיוכלו לחדד את ההבדלים הללו. ויש כמובן ערבובים, כמו למשל צמידות יופיטר-פלוטו, או צמידות נפטון-מרקורי, או ונוס-כירון, או כירון-יופיטר או אוראנוס-ירח, או ירח-נפטון. ולכל חיבור כזה יש יכולת אופיינית משלו.
אבל הפוסט הזה כבר התארך מעבר למה שהתכוונתי. אם הוא מעורר בכם שאלות מסויימות - מוזמנים להעלות פה.
Comments